מותר להתפלש בבוץ

מותר ואף רצוי להתפלש בבוץ. 

ההתפלשות בוצנית תורמת להגברת תחושתיות, מועילה לשיפור מוטוריקה עדינה וגסה גם יחד, מפתחת יצירתיות ואף מהווה התנהגות פורצת גבולות. כן, אני האם אשר מרשה לילדיה להתעסק בעיסוקים מלכלכים, כגון פיסול בבוץ, דריכה בשלוליות (כמובן במגפי גומי), הכנת "בוצק" עשוי מחול ואדמה מעורבבים במים מכל מקור מצוי - ממטרים שמימיים או מברזיה הקרובה, מבקבוק פלסטיק אשר הובא מן הבית, או ממעיין טבעי , אשר החליט להתפרץ באופן בלתי צפוי ליד גן השעשועים.

(לפני שהתברר שנביעה הטבעית נבעה מהתפוצצות הצינור, שהתרחשה באופן טבעי בהחלט).

אני מרשה לילדי להתעסק בבוץ, איני נבהלת אף מעודדת, ואולי זוהי הסיבה בגללה ילדי ממעטים ביותר בעיסוק הלזה.
הם מסתכלים בעמיתיהם מהגן המרוחים בחומר חום ומלכלך בהבעת גועל בלתי נסתרת בשעה שחברותי - אמהות של ילדים מרוחים בבוץ - קוראים לילדיהן בחוסר סבלנות לרוץ הביתה יישר למקלחות. כנראה, הן לא שמעו על סגולותיה החינוכיות של התעסקות בליכלוכים.

ואולי אחרי שאנשים יקראו את המאמר, אותו אתם קוראים עכשיו, ישתנה משהו.

יכול להיות שיש כאן משהו יותר גדול מזה. ילדים בריאים, בחושי מרד הבריאים שלהם, עושים את מה שהוריהם אינם מעוניינים שצאצאיהם יעשו. 

תהילה, חברה שלי, מאפשרת לילדיה לבלות מול מסך מחשב ללא הגבלות הזמן. והם כמובן, אינם ששים לבלות כל שעות אחר הצהרים ליד המחשב. היא טוענת שבילוי מול מחשב מפתח חשיבה, וילדים בני זמננו חייבים להיות מעודכנים טכנולוגית. הם מצידם טוענים שכואבים להם הגב והעיניים, ובחוץ עם חברים שמח ומעניין יותר. היא אומרת שלשבת מול מחשב  זה נקי ומסודר , הם אומרים שכולם משחקים בחוץ.

עם בוץ ומים כמובן.

המסקנה ברורה. אם רצוני הוא שילדי לא ישבו שעות על גבי מול המחשב, אלא ישחקו בחוץ, או אפילו ינתבו את כוחם ואת מרצם לאפיקים מועילים יותר, כגון סידור הבית ושטיפת כלים, עלי לאסור ניקיון וסידור הבית ולעודד שהיה מול המחשב.

נשאר רק לשכנע אותי בכך.