לפני שבוע הוא נעלם. חיכיתי לו בקוצר רוח, בשעה בה רגיל לחזור, הוא לא בא. הנחתי שטוב לו, והוא מתעכב עם חבריו. עברה עוד חצי שעה. עוד שעה. התחלתי לדאוג. אחרי חצי שעה נוספת של דאגות ודמיונות מפחידים התחלתי לפעול. בכל זאת, מדובר בבן שלי.
התקשרתי לחבריו, למוריו, למשטרה. שלחתי את בעלי לסייר ברחובות היישוב. בעלי הודיע לצבא על היעלמות הבן, ודקה לאחר מכן מצא אותו. את בני. הוא היה בדרך הביתה מן החוג. החוג שנגמר לפני כשלוש שעות. בני אכן נהנה בחוג ונשאר לשוחח עם חבריו. הם דיברו במרכז הישוב, תחת עץ התות, בצל, במקם מוסתר מפנסי הרחוב. שלוש שעות עברו כהרף עין.
"שבועיים אתה לא תלך לחוג" - קבע האיש, - "מגיע לך עונש. אימא דואגת, הצבא מסייר, המשטרה מחפשת, והינך משחוח לך בלי להודיע על מקום הימצאותך. "
"טוב", - ענה העלם.
המשך הערב עבר בנעימים. התחבטתי קשות, אולי העונש כבד מידי?
"יכול להיות", - ענה האיש. "אם הוא רוצה, אפשר להמיר את העונש בעונש אחר".
בבוקר פניתי אל הבן:
"אם אתה בכל זאת רוצה ללכת לחוג, פנה אל אבא, הוא יחליף לך העונש במשהו אחר."
"טוב", - ענה בני והלך לכיתתו, להשלים חוק לימודיו.
עבר שבוע.
"דיברת עם אבא?" שאלתי את בני.
"לא", - השיב העלם.
"אז היום אין לך חוג", - קבעתי.
"אבל למה? אמרתם שמחליפים לי את העונש?"
"לא ביקשת, לא דיברת - אז אין החלפה. היום בצהרים אתה נשאר בבית".
"טוב", - ענה הנער.
" תגיד, איזה עונש אתה בוחר?"- שאל אב את בנו.
"איני יודע".
"תבחר משהו."
"טוב, אבל איני יודע מה לבחור", - התשובה בפה בני.
"העונש הוא, שתשטוף את הסלון ביתינו כל יום במשך שבוע."
"בסדר", -ענה העלם.
ובא לציון גואל.
התקשרתי לחבריו, למוריו, למשטרה. שלחתי את בעלי לסייר ברחובות היישוב. בעלי הודיע לצבא על היעלמות הבן, ודקה לאחר מכן מצא אותו. את בני. הוא היה בדרך הביתה מן החוג. החוג שנגמר לפני כשלוש שעות. בני אכן נהנה בחוג ונשאר לשוחח עם חבריו. הם דיברו במרכז הישוב, תחת עץ התות, בצל, במקם מוסתר מפנסי הרחוב. שלוש שעות עברו כהרף עין.
"שבועיים אתה לא תלך לחוג" - קבע האיש, - "מגיע לך עונש. אימא דואגת, הצבא מסייר, המשטרה מחפשת, והינך משחוח לך בלי להודיע על מקום הימצאותך. "
"טוב", - ענה העלם.
המשך הערב עבר בנעימים. התחבטתי קשות, אולי העונש כבד מידי?
"יכול להיות", - ענה האיש. "אם הוא רוצה, אפשר להמיר את העונש בעונש אחר".
בבוקר פניתי אל הבן:
"אם אתה בכל זאת רוצה ללכת לחוג, פנה אל אבא, הוא יחליף לך העונש במשהו אחר."
"טוב", - ענה בני והלך לכיתתו, להשלים חוק לימודיו.
עבר שבוע.
"דיברת עם אבא?" שאלתי את בני.
"לא", - השיב העלם.
"אז היום אין לך חוג", - קבעתי.
"אבל למה? אמרתם שמחליפים לי את העונש?"
"לא ביקשת, לא דיברת - אז אין החלפה. היום בצהרים אתה נשאר בבית".
"טוב", - ענה הנער.
" תגיד, איזה עונש אתה בוחר?"- שאל אב את בנו.
"איני יודע".
"תבחר משהו."
"טוב, אבל איני יודע מה לבחור", - התשובה בפה בני.
"העונש הוא, שתשטוף את הסלון ביתינו כל יום במשך שבוע."
"בסדר", -ענה העלם.
ובא לציון גואל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה